Ḥamaniyot

רומן זה מסופר מפיה של פרוצה בשם ראשל, אותה פגש וינסנט ואן גוך בשנת 1888 לאחר שעזב את פריז ועבר לארל שבפרובנס, שם בילה את שנותיו האחרונות וצייר את מיטב ציוריו. מצבו הנפשי מידרדר ובאותה שנה הוא כורת את אוזנו הימנית ומעניק אותה לראשל. הספר מקים לחיים את הנופים שטופי החמה של דרום צרפת ואת יצירות האמנות המוכרות ביותר של ואן גוך, ומספר סיפור כואב אך רב-השראה על מחירה של הגאונות, על הבדידות שאין לה מזור ועל כוחה של אהבה